Blog

בעיית ההימורים של המדע

בעיית ההימורים של המדע
מתוך מאמר של צוות כתב העת NATURE שפורסם ב – 23.1.18

מחקר מקדיש פחות מדי תשומת לב להימורים הפתלוגיים והדבר חייב להשתנות. אין מחקר מספק בנוגע לשאלה מה מובל מהמר לעבר התמכרות הרסנית. הימורים פתלוגיים משפיעים על אותה כמות בני אדם עליהם משפיעים אוטיזם וסכיזופרניה. הם משפיעים לרעה על תעסוקה, בריאות ומערכות יחסים ומהווים מעמסה על המדינה. זוהי ההתמכרות ההתנהגותית היחידה שהוכרה באופן רשמי על ידי איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי ומופיעה במהדורה החמישית של ספר ההפרעות הפסיכיאטריות DSM5 משנת 2013.
רוב האנשים יכולים להנות מהימורים ללא נזק. איך יכול המחקר לעזור למיעוט שעובר לצד האפל של ההימורים? או לספק מידע לחברה על מנת שתוכל לשלוט בתעשייה שמרוויחה מאנשים אלו?
הצעד הראשון הוא להסתכל מעבר לזוהר. בשנת 2014 התפרסם בתקשורת סיפור על היורשת הסעודית נורה אל-דאהר, אשתו של שר בממשלת עומאן אשר ניסתה לתבוע את הקזינו של מלון ריץ בלונדון על כך שהניח לה ליצור חוב של הימורים בשווי 2 מיליון ליש”ט (2.8 מיליון דולר). לטענתה הקזינו ניצל את מצבה והעלה את גובה סכום ההימורים שהוסכם בעת שהייתה במצב של “התקף הימורים” בו לא הייתה יכולה להיות אחראית על מעשיה. השופט לא התרשם ופסק נגדה, כמו גם דעת הקהל. כמוה ישנם מיליוני אנשים נואשים אשר עוברים מהתנהגות נורמלית להתמכרותית. הם זקוקים לעזרה ובסיס של ראיות על מנת לבנות שיטה שתגן עליהם..
הצעד השני הוא להחליף את התמונה הפופולארית של סוסים ורולטה. רוב האנשים המכורים להימורים משחקים ברשת. ארגון הבריאות העולמי מתכוון להכריז על גיימינג כאבחנה חדשה. שתי תעשיות הענק לומדות זו מזו כיצד למשוך את השחקנים לשחק עוד ועוד.
עולם המחקר בתחום ההימורים קטן וסובל מתת מימון. קיים מחסור חמור בנתונים הזמינים לעדכון של קובעי מדיניות וגורמי רפואה. יש להגדיל ולפתח את ההבנה לגבי המרכיבים המגוונים של המשחקים כמו הטעיית  משתמשים לגבי סיכויי הזכייה ונתונים אפידמיולוגיים לגבי אוכלוסיות פגיעות לפיתוי ולפיתוח התמכרות.
מדינות רבות אימצו מודל של אסטרטגיית הימורים אחראית המבוססת על המודל האמריקאי רנו משנת 2004 הכולל קווים מנחים ולא מחייבים לתעשיית ההימורים בהתייחסות למהמרים בעיתיים. מטרת האסטרטגיות היא לייצר פעולות המגנות על אנשים הפגיעים להתמכרות להימורים. הן כוללות לדוגמא, הסכמים עם בתי קזינו על מנת להגביל את גובה סכום ההימור אצל אנשים שידוע כי הם מכורים להימורים, או לאסור עליהם להמר לתקופה מסוימת. יש מעט נתונים אמפיריים לגבי יעילותן של שיטות אלה. במדינות מסויימות האסטרטגיות הובילו ליצירה של קרנות תמיכה במחקר אך משום שהמימון מגיע מתעשיית ההימורים עצמה קיים חשש כי המחקר עשוי להיות מוטה. מדענים מתחומי החברה טוענים כי אין זה ראוי שמחקר המתייחס לתופעה ציבורית רחבה יהיה תלוי בצורה משמעותית בתעשייה המאפשרת אותה. הם סוברים כי על המדינות לייצר ולתמוך במחקר על מנת לייצר מידע מאוזן ואמין לטובת קובעי מדיניות וארגוני בריאות. השאלה היא איזה גוף יקח על עצמו את המשימה. הימורים אינם פוגעים באיבר מסויים בגוף כשם שאלכוהול פוגע בכבד ועישון, בריאות. הפרעת הימורים גורמת לבעיות בריאותיות, לא רק בשל הזנחה עצמית אלא גם כתוצאה מהתחלואה הכפולה עם בעיות פסיכיאטריות אחרות. פסיכיאטרים החלו לחקור האם הימורים בפני עצמם מזרזים מצבים פסיכוטיים אצל אנשים שהיו במצב תת קליני.
על המדינות להקצות גוף ראוי לטיפול בבעיית ההימורים ועל המדענים להתגייס למשימה כפי שעשו בעבר מדענים עבור השימוש לרעה בסמים, אלכוהול וטבק.

Nature 553, 379 2018

 

 

Post a comment