Blog

סיפור אישי

סיפור אישי

זה התחיל שנה לאחר הפרישה שלי מכדורגל מקצועני. הייתי נשוי עם שני ילדים. כשהריגוש מהכדורגל חלף, חיפשתי ריגוש חדש – מה שקורה ללא מעט ספורטאים ומפורסמים אחרים בעולם. בדיעבד ברור לי שיש לי משהו מולד שמחפש ריגושים ונמשך לסיכונים – לצערי, רבים וטובים אחרים לא הצליחו לצאת מזה. הטעימה הראשונה מעולם הזה היא בפירוש ‘נגעת נסעת’. ההתחלה הייתה כשחבר לקח אותי לקזינו פרטי לא חוקי באיזשהו מקום בארץ – זה היה פשוט להציץ, לטעום ובסופו של דבר גם להיפגע. בפעם הראשונה אתה מרוויח, כי זה ‘מזל של מהמר’, אבל אז החיים מקבלים תפנית של 180 מעלות. זה משתלט לך על כל חלקה טובה בחיים וזה נהפך למרכיב העיקרי בחיים שלך. זה קרה מהר מאוד. זהו תהליך מאוד מהיר במוח כמו הריגוש מהכדורגל. זה כמו סם. אם באישיות שלך אין את הצורך בריגוש הזה, אז אולי בימים הראשונים רק תנסה ותפסיק, אבל אם לא, אז מספר ימים בלבד אתה מתמכר עד הסוף – צריך אופי מאוד חזק כדי להתמודד עם זה, כי קשה מאוד לצאת מהתהליך הזה אחרי שהוא קורה. כל מכור נמשך לסוגים שונים של הימורים, גווני צבע שונים – אני נמשכתי לכל סוגי ההימורים כולל קזינו, הימורי כדורגל וספורט, הימורי מזל וקלפים ובעצם כל הימור אפשרי שימלא את צרכי הגוף והנפש.

רוב המהמרים לא יודעים בכלל מה ההיקף הכולל כי הסכומים הם עצומים – זה בתי קזינו בארץ ובחו”ל, הלוואות חסרות פרופורציה – זה פשוט בלתי נתפש. היום במבט מפוכח אני חושב שעם היכולות שלי ועם קצת אומץ הייתי יכול להיות מולטי מיליארדר בתחום הנדל”ן. איפה שלא תקנה ומה שלא תעשה – תהיה ברווחים גבוהים מאוד. זה קל מאוד עבור מישהו שיש לו אומץ. בנדל”ן הכל משחק לטובתך – בהימורים לא.

הייתי קם בבוקר, חושב מה התפריט היומי שלי בהימורים, ורק אחרי זה על עבודה והמשפחה. מדובר פה בהרבה כסף בכל יום, עם הימורים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים. והכי גרוע, כשאתה מפסיד, אתה לא נבהל מהפסדים, אתה רק חושב על איך להרוויח את ההפסד בחזרה.

מהמר מכור כפייתי הופך להיות לנטל כבד על כל המשפחה עם כל המשתמע על כך. כיוון שההימור וההתמכרות הופכים להיות במקום הראשון בסדר העדיפויות אז בני המשפחה הגרעינית והמורחבת הופכים להיות מאין ‘אויבים’ עבור המכור, כיוון שהם רוצים להילחם במשאת נפשו ובדבר החשוב לו בחיים – אותו הימור שהופך להיות מאין חמצן שאי אפשר בלעדיו.

כמו כן, מכורים הופכים להיות מכונת שקרים חסרת תקנה וכך היחסים עם בני המשפחה בהתאם, וברור כי גם יחס המכור לילדיו הופך להיות, וללא כוונה תחילה, יחס מזלזל או יותר נכון ‘חסר יחס’, והם הופכים להיות חסרי חשיבות, ככל שזה נשמע קשה ומזעזע – קל וחומר לגבי בת הזוג. היחס לילדים נפגע, אין ספק. החוסר של אבא בבית, שמחסיר את עצמו מהם – זה גם לא בעל וגם זה לא אח, זה לא כלום. לשמחתי הילדים לא זוכרים את התקופה הזו.

אתה תמיד אומר לעצמך ‘זו הפעם האחרונה’, ‘זהו אני מפסיק’ – אבל זה אף פעם לא עוזר. צריך קודם כל להגיע להבנה שיש פה בעיה שאתה לא יכול להתמודד איתה. צריך גם לזכור שלמכור אין מידה. הוא יכול רק לחלום על מינון הימורים שלו – אבל אין מידה כזאת. אין קצת ואין אולי. זה כל הזמן במקסימום. אני זוכר שזה היה סבל מאוד גדול – אתה מגיע למצב שאתה כבר אומר לעצמך, ‘זה גדול עלי’ וגם ‘זה חזק ממני’.

זה יכול להגיע לאינסוף, ממש אינסוף – חובות אינסופיים, הפסד של כל מה שיש וכל המשתמע מזה.

כל עוד לא רציתי לעזור לעצמי אף אחד לא היה יכול לעזור לי. הדבר היחיד שהיה יכול לעזור זה להפסיד פחות כספים ברמה המשפחתית. צריך לזכור שגם קשה להיות אמפתיים כלפי מכורים – הם הופכים להיות שקרנים ונוכלים בעיניי הסביבה שלהם. זה ממש מצב של חוסר בריאות נפשית – אתה פועל נגד העקרונות שלך, שעליהם התחנכת.

ממקום של בן אדם נורמטיבי, כשאתה חווה נפילה כזו קשה, יש בושה ופגיעה בקרובים אליך. אתה חייב לדעת יום אחד לזהות מה עובר עליך, ומהמקום של ההבנה להתחיל לצמוח. אין פה קיצורי דרך, הטריגר לשינוי אצל המהמר המכור צריך להיות התרסקות – התרסקות כדי שתהיה רעידת אדמה שבעקבותיה יהיה שינוי צריך לדעת להכיל את הכאב ואת מה שקרה כי זו טראומה מאוד משמעותי. זה קורה בתהליך ולא בבום. חשוב לזהות מה קרה ולטפל – בעיקר לטפל. לגשת לאנשים שמבינים בעניין, קבוצות תמיכה וכדומה. מתוך הבנה שצריך להיפרד מהדבר הזה ולהרחיק את זה מהחיים. בשורה התחתונה – אתה צריך להגיע לשפל, להבין את מצבך, להכיל אותו ולהיעזר באנשים מקצועיים ובסביבה שלך – אי אפשר לעשות את זה לבד!

צריך גם אישיות לזה – לקחת אחריות על מה שקרה, לחיות עם הכאב וההבנה במשך הרבה שנים. אם יש לך את היכולות האלו אתה יכול מהר מאוד לבנות את עצמך מחדש. מספיק שמכור עוצר לכמה חודשים והוא כבר יגלה איך החיים יפים בלי זה. אני רוצה לתת תקווה למכורים שאפשר לצאת לחיים חדשים גם אם הגעתם ל’ווליומים’ מאוד גבוהים – גם אם אתם חושבים שאתם כבר לא יוכלו לחיות בלי זה. אמנם חסרה מנת ההתמכרות היומית ויש ריקנות מאוד גדולה בלי זה, אבל זה בהחלט אפשרי. החיים יותר רוחניים – חוזרים להתרגש מהדברים המובנים בחיים לכאורה ומחפשים את הדברים הטובים שימלאו את החלל הריק כשיוצאים מההתמכרות. הייתי צריך להמציא את עצמי מחדש.

היום אני מדריך למהמרים בתהליכי החלמה ונותן הכוונה מניסיון החיים שלי ומהכלים שיש ברשותי. צריך להבין שלאדם נורמטיבי מהשורה אין יכולת להבין מה זה מהמר מכור – מדובר באדם שמפזר כסף על כל כך הרבה שטויות, ובצורה לא הגיונית.

מבחינתי, המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו – חייבים לדעת שיש תקווה. לכל אחד יש 100% סיכוי, כל עוד יש עזרה מבחוץ – אי אפשר לבד.

 

 

 

Post a comment